בישראל 2024 זה לא כל כך פשוט להיות "ידועים בציבור"

מספר פסקי דין, שהתקבלו לאחרונה, ערערו את מעמדם של הידועים בציבור והעמידו את זכויותיהם במצב לא ברור. אחד מהם הוא פסק דין שהתקבל ב-6 במאי בבית המשפט העליון.

ובמה דברים אמורים? כדי לקבל את אותן הזכויות שזוגות נשואים מקבלים אוטומטית (הנחה בארנונה, למשל), נדרשים זוגות ידועים בציבור להוכיח את הסטטוס שלהם בפני רשויות המדינה, אך בכל פעם הם נתקלים בביורוקרטיה קשה. הפסיקה שהתקבלה לאחרונה בבית המשפט העליון לא הולכת להקל עליהם, אלא בדיוק להיפך.

בית המשפט העליון פסק, כי בני זוג שהתגוררו ביחד במשך שנה וחצי, היו מאורסים ועמדו להינשא, אינם נחשבים לידועים בציבור, ולפיכך הגבר אינו זכאי לקבל את כספי קצבת התלויים מהביטוח בעקבות מות האישה בתאונת דרכים.

בית המשפט קבע בפסק דינו, כי האירוסים כשלעצמם אינם מקנים לבני הזוג מעמד של ידועים בציבור, וכי מעמד זה יוקנה להם רק בשלב שבו הם יחליטו לשאת על עצמם את ההשלכות המשפטיות הנובעות מחיי הנישואים. הגבר, כך על פי פסק הדין, אינו נחשב לבן זוגה של המנוחה לצורך קבלת הקצבה מהביטוח.

פסיקה זו של בית המשפט העליון צמצמה עוד יותר את ההגדרה של המושג "ידועים בציבור", והתווספה לרשימה של פסקי דין נוספים, המערימים בפני הזוגות הללו לא מעט קשיים, וזאת רק משום שאינם רוצים להתחתן.

ידועים בציבור הוא מוסד שהתפתח בישראל עבור זוגות שאינם מעוניינים להינשא או אינם יכולים להינשא כדת משה וישראל. למשל, פסולי חיתון (כהן וגרושה וכו') או זוגות חד מיניים.

חוק יחסי הממון, שמסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג נשואים, אינו חל על זוגות ידועים בציבור. על פי הפסיקה, גם אם הוכח קשר זוגי וקיימת חזקת השיתוף, במקרה של פרידה יידרשו בני הזוג להוכיח, כי הם אכן התכוונו לכך ואכן ניהלו חיי שיתוף.

המצב, אם כן, כיום הוא שאין חוק שעניינו ידועים בציבור ואין הגדרה ברורה למושג "ידועים בציבור", ומי שעיצבו את הכללים בתחום הם בתי המשפט. בסוגיות שנויות במחלוקת, המגיעות לפתחם של בתי המשפט, נדרשים השופטים להכריע האם אכן כוונת בני הזוג הייתה לנהל מערכת יחסים זוגית, בעלת השלכות משפטיות, כבני זוג נשואים, עם זכויות וחובות, או לא.

המצב הנוכחי יוצר, כאמור, אצל הזוגות הללו קשיים רבים, והם מוצאים את עצמם לא אחת מול שוקת שבורה, כשהם נדרשים להוכיח את המעמד שלהם בצמתים שונים בחייהם אל מול הרשויות השונות (מס ההכנסה, הגירה לחו"ל, קבלת קצבת שאירים במקרה של פטירה של אחד מבני הזוג, ועוד). לפעמים אף נוצר מצב שרשות אחת מכירה בהם, ורשות אחרת לא.

אז מה הפתרון?

הפתרון הוא לפנות לעו"ד המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה ולהכין הסכם חיים משותפים. בהסכם תצהירו שאתם ידועים בציבור ותפרטו מהו רצונכם באשר לרכושכם כאשר אחד מכם יילך לעולמו. מומלץ (לא חובה) להביא את ההסכם לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה, כדי שייתן לו תוקף משפטי נוסף וגושפנקא לרצונותיכם.

הכותבת היא ליבנת גבסי, עורכת דין ומגשרת, העוסקת בתחום דיני המשפחה והירושה, בעלת משרד עורכי דין בתל אביב. בעלת תואר ראשון (LL.B) ותואר שני (LL.M) במשפטים, ואשר מוסמכת עפ"י משרד המשפטים והאפוטרופוס הכללי לערוך ייפוי כוח מתמשך.