עו"ד ליבנת גבסי | צילום: אביה עמאר

אירועי הזוועה של 7 באוקטובר רק חידדו את השאלה: מה עושים עם נכס דיגיטלי של נפטר?

בחודש שעבר החלה ועדת החוקה של הכנסת להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק הירושה (תיקון – הורשת זכויות דיגיטליות), התשפ"ד-2024. הצעת החוק באה אמנם לתת מענה ראשוני לסוגיה כבדת משקל שהתעוררה בצורה טראגית לאחר 7 באוקטובר, אבל היא כמובן רחבה יותר: מה עושים עם הנכסים והזיכרונות הדיגיטליים של מי שנפטר?


עו"ד ליבנת גבסי | צילום: אביה עמאר
1637

אדם צובר בחייו נכסים רבים – בית, כלי רכב, עסק, ממון, מיטלטלין ועוד. לרשימת הנכסים האלה התווסף בשנים האחרונות נכס נוסף: "נכס דיגיטלי". הנכס החדש הזה, שלפני שלושה וארבעה עשורים לא היה קיים כלל, עשוי כיום להיות משמעותי אף יותר מאשר כל נכס חומרי.

החשיבות הרבה של הנכסים הדיגיטליים וערכם שלא יסולא בפז קיבלו משנה תוקף בעקבות אירועי הזוועה של 7 באוקטובר, שבהם קיפחו את חייהם מאות צעירים, שבאופן טבעי הותירו אחריהם נכסים דיגיטליים. עבור המשפחות השכולות, שאיבדו את יקיריהן, הנכסים הדיגיטליים האלה הם בעלי משמעות רגשית ונפשית כה עצומה, שלא ניתן לאמוד אותה בכסף.

בתחילת אפריל החלה ועדת החוקה של הכנסת להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק הירושה (תיקון – הורשת זכויות דיגיטליות), התשפ"ד-2024, שיזם מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ ארז מלול מש"ס. הצעת החוק נועדה לחייב את הפלטפורמות הדיגיטליות, בהן הרשתות החברתיות השונות, גוגל ועוד, לקבוע מדיניות שתאפשר לאדם בעודו בחיים, לקבוע מי יוכל לקבל גישה לאחר מותו למידע הדיגיטלי בחשבונותיו, מבלי לפנות לערכאות משפטיות.

מלול אמר בפתח אותו הדיון: "אני מודה לבורא עולם על שנתן לנו את הזכות להוביל את הנושא הזה, במיוחד לאחר 7 באוקטובר, שבו קיפחו את חייהם כל כך הרבה נרצחים, שמרכז חייהם היה במדיה ובדיגיטל. יש לדון בכובד ראש בהצעה התקדימית, ולדאוג, שמצד אחד, הזיכרונות הדיגיטליים לא יימחקו לטובת המשפחות השכולות, שכן הנכסים הדיגיטליים הללו מהווים עבורם נחמה, ומצד שני, לדאוג לזכויות הפרט השמורות לאדם גם לאחר מותו ולאזן בין האינטרסים הללו".

האפוטרופוס הכללי, עו"ד בן ציון פייגלסון, עדכן באותו הדיון, כי לרשם הירושות הוגשו יותר מ-1,200 בקשות של קרוביהם של נרצחי המסיבות והעוטף וחללי צה"ל, שמחפשים אחר כל שביב מידע באשר למה שקרה ברגע האחרון של חיי יקיריהם.

הצעת החוק מבקשת, אם כן, לתת מענה ראשוני לסוגיה כבדת משקל, שהתעוררה בצורה טראגית לאחר 7 באוקטובר, אבל היא כמובן רחבה יותר: מה עושים עם הנכסים והזיכרונות הדיגיטליים של מי שנפטר?

תחילה נסביר מה הם "נכסים דיגיטליים"

נכס דיגיטלי יכול להיות כל דבר שקשור למדיה הדיגיטלית: חשבונות ברשתות החברתיות השונות, חשבונות דואר אלקטרוני, חשבונות בנקאיים מקוונים, ארנקי מטבעות קריפטוגרפיים, תמונות וסרטוני וידאו, יומני רשת (בלוגים), אחסון ענן, פטנטים, אתרי אינטרנט ועוד.

המונח "עיזבון דיגיטלי" שנוי במחלוקת, שכן הוא מניח מראש שמדובר בקניין בר הורשה, בעוד שחלק משמעותי מהנכס הדיגיטלי אינו בעל אופי קנייני, כמו תכתובת פרטית או העדפות מוזיקליות או חשבון אינסטגרם. לכן, טעות נפוצה היא לחשוב שנכס זה אינו רכוש שעובר בירושה.

נכון להיום, עד שהצעת החוק תעבור, בישראל אין חוק ספציפי העוסק בירושה דיגיטלית, אבל עם זאת, החוק הישראלי בהחלט מכיר בכך שנכסים דיגיטליים הם רכוש העובר בירושה, וניתן להעבירם ליורשים בהתאם לדיני הירושה. עם זאת, ללא תכנון ירושה דיגיטלי נכון, נכסים אלה יכולים ללכת לאיבוד לנצח או להיחשף לגורמים לא מורשים.

טעות נפוצה נוספת היא לחשוב שאין צורך בתכנון ירושה דיגיטלי, כי הוא נחוץ רק לעשירים. זוהי תפיסה שגויה מהיסוד, שכן, בעידן הנוכחי, כמעט לכל אדם יש נכס דיגיטלי אחד או יותר, ואם רוצה להבטיח את שרידותו גם לאחר מותו על ידי העברתו ליורשיו, עליו לתכנן זאת בקפידה באמצעות עורך דין.

הבעייתיות של הנכסים הדיגיטליים היא, כאמור, בכך שהם אינם חומריים ומוחשיים, והעברתם ליורשים כחלק מחלוקת עיזבון רגילה אינה פשוטה כמו למסור מסמכים או מפתח. לכן, צריך לתכנן את התהליך מראש ולוודא שליורשים תהיה זכות גישה לנכסים הדיגיטליים ושימוש בהם לאחר מות בעליהם.

דוגמה טובה לנחיצותו וחשיבותו של תכנון ירושה היא המטבעות הקריפטוגרפיים הנשמרים בארנק הדיגיטלי. הארנק מוצפן בצורות שונות, והסיסמה לארנק היא המפתח שלו. אם אבד המפתח (הסיסמה), אבדה גם הגישה לארנק הדיגיטלי והוא אינו ניתנת לפריצה (לפחות לא היום). מהמצב הזה, שבו נכסים אלה עלולים לרדת לטמיון ולא להגיע ליורשים לעולם, ניתן להימנע על ידי התייחסות מראש בתכנון הירושה.

יש לשים לב, כי, נכון להיום, בהיעדר חקיקה ייעודית, הגישה למידע דיגיטלי שנותר אחרי מות האדם כפופה לחוזה שבין המשתמשים לבין ספק השירות (אפל, פייסבוק, גוגל ודומיהם). זה גם המצב המשפטי ברוב מדינות העולם, למעט ארצות הברית, שבה יש הסדרה מפורטת יותר, ולמעט מספר מדינות באירופה, שהאריכו את הגנת הפרטיות גם אחרי מות האדם.

צריך לזכור גם, כי לעיתים הרשתות החברתיות (פייסבוק, טוויטר וכד') מוחקות את חשבונות הנפטר, עקב חוסר פעילות, אלא אם כן קרובי הנפטר משתלטים על החשבונות המקוונים, בין אם בצורה חוקית ובין אם לאו.

ההמלצה שלי: דאגו לנכסים הדיגיטליים שלכם בצוואתכם, ועשו זאת רק מול עורך דין המתמחה בדיני משפחה וירושה. עורך דין, שדיני ירושה הם תחום עיסוקו, יסביר לכם את הסוגיה על כל היבטיה, ויידע לשלב את הנכסים הדיגיטליים שלכם בצוואתכם תוך מתן הנחיות והוראות מפורשות בנוגע למה שייעשה בהם לאחר מותכם.


הכותבת היא ליבנת גבסי עורכת דין ומגשרת המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה, בעלת משרד עורכי דין בתל אביב. בעלת תואר ראשון (LL.B) ותואר שני (LL.M) במשפטים, המוסמכת על פי משרד המשפטים והאפוטרופוס הכללי לערוך ייפוי כוח מתמשך.


עוד בחדשות תל אביב

נגישות