1. מחדלים טכניים – הדוח לא נמסר לפי החוק

לפי חוק סדר הדין הפלילי, דוח תנועה חייב להימסר פיזית לנהג או להישלח בדואר רשום תוך 90 יום. “אם לא עומדים בזמנים – הדוח בטל,” קובע כהן. "לא מדובר בטענה טכנית שולית – אלא בזכות חוקית."

2. טעות בזיהוי הרכב

צילום מטושטש? מספר רכב לא ברור? “במקרים של מצלמות מהירות או מצלמות רמזור, אנחנו בודקים את החומר הוויזואלי. אם יש ספק סביר – אפשר לדרוש ביטול מיידי.”

3. תקלות בציוד – מצלמות שפועלות ללא כיול

עו"ד כהן מספר כי לא פעם מתגלים כשלים טכניים בציוד המשטרתי. “במצבים בהם המצלמה לא כוילה לפי דרישת החוק – כל הדוחות שהיא הפיקה עשויים להתבטל.”

4. ראיות פרטיות – מצלמות רכב שמשנות את התמונה

אם יש לכם מצלמת דרך שתיעדה את האירוע – זו עשויה להיות ראיה מכרעת. "במקרים רבים, המצלמה מוכיחה שהנהג עצר ברמזור, או שהרכב האחר ביצע את העבירה."

5. בקשה להמרת הדוח באזהרה

גם אם אין לכם טענות משפטיות, אתם עדיין יכולים לפנות למשטרה ולבקש להמיר את הדוח באזהרה – במיוחד אם זו עבירה ראשונה. “הרבה נהגים פשוט לא יודעים שזה בכלל קיים.”

עו"ד כהן מסכם: “המסר לנהגים – אל תשלמו דוח אוטומטית. בדקו, תתייעצו, ותעמדו על הזכויות שלכם.”

The post הנהגים שמבטלים דוחות תנועה – כך הם עושים את זה appeared first on חדשות תל אביב.

The post הנהגים שמבטלים דוחות תנועה – כך הם עושים את זה appeared first on חדשות תל אביב.

על פי כתב התביעה והדיווח בוואלה ניוז, שכנים בבניין הפכו את גג הבניין למתחם בילוי – "זולה" שכללה ריהוט, צמחייה וציוד נוסף, אך אולמרט ורעייתו טענו כי השימוש בגג לצרכים אלו פוגע בזכויותיהם. המפקחת על רישום המקרקעין, אורית ארפי מוראי, קיבלה את טענותיהם וקבעה כי "השימוש בגג המשותף לצורכי בילוי ופנאי אסור". עוד הורתה לפנות את הגג מכל פריט שאינו קשור לתחזוקתו בתוך 30 יום.

בהחלטתה, קבעה המפקחת כי הגג יישאר פנוי מכל פריט שאינו טכני. כבר ב-2020 הוציאה המפקחת צו ארעי שאסר על עבודות בגג, וכעת, עם מתן פסק הדין הסופי, נקבע באופן חד-משמעי כי אין להשתמש בגג למטרות פנאי.

עו"ד נעם קולודני, שייצג את בעלי הדירות האחרים, מסר: "אנו מכבדים את פסק הדין אך מאמינים כי ניתן היה להגיע לפתרון הוגן לשימוש בגג הבניין. נלמד את ההכרעה ונשקול את המשך צעדינו".

פסק הדין מסיים סכסוך ארוך שנים ומחזק את עקרון השמירה על זכויותיהם של בעלי הדירות, תוך הגבלת שימושים שאינם עומדים בהגדרות התקנון של הבית המשותף. בכך, בית המשפט הדגיש את הצורך בשימוש מושכל וברור ברכוש המשותף.

עו"ד אורלי מנדלסון, מומחית בדיני נדל"ן ורשויות מקומיות, התייחסה לפסק הדין: "ההחלטה מדגישה את חשיבות השמירה על זכויות הקניין של בעלי הדירות ואת הצורך בהסכמות ברורות בין הדיירים לגבי השימוש ברכוש המשותף. הפסיקה מבהירה כי כל שימוש החורג מהייעוד המקורי של הרכוש המשותף מחייב הסכמה מפורשת של כלל הדיירים, ובמקרה של מחלוקת, יש לפנות לערכאות המתאימות להכרעה."

לדבריה, "פסק הדין מהווה תמרור אזהרה לדיירים המבקשים לעשות שימוש פרטי ברכוש המשותף ללא הסכמה, ומחזק את הצורך בניהול דיאלוג ושיתוף פעולה בין הדיירים למניעת סכסוכים מיותרים."

The post אולמרט מנצח בביהמ"ש: השכנים נדרשו לפנות את ה"זולה" מהגג בכיכר המדינה appeared first on חדשות תל אביב.

The post אולמרט מנצח בביהמ"ש: השכנים נדרשו לפנות את ה"זולה" מהגג בכיכר המדינה appeared first on חדשות תל אביב.

במהלך המרדף, השוטרים איתרו את החשודים, ובסריקות נוספות נעצרו יתר השוהים הבלתי חוקיים שהועברו לחקירה בתחנת יפו. לאחר מכן, בית המשפט החליט על שחרורם.

בנוסף, במסגרת מבצע "בלימת חירום" בוצעו חיפושים נוספים ביעדים שונים ביפו. במהלך הסריקות נמצאו רימוני יד במקום מסתור, וכן אקדח, מחסנית ותחמושת בארון גרביים באחד היעדים. תושב יפו בן 30 נעצר והובא לחקירה.

בלשי מחוז תל אביב טיפלו ברימוני היד בצורה בטוחה, והציוד הועבר להמשך בדיקות במעבדת מז"פ.

The post יפו: נעצרו 6 שוהים בלתי חוקיים, נתפסו אקדח, מחסנית ורימוני יד appeared first on חדשות תל אביב.

The post יפו: נעצרו 6 שוהים בלתי חוקיים, נתפסו אקדח, מחסנית ורימוני יד appeared first on חדשות תל אביב.

הכפלת יחידות הדיור בצפון הישן

במסגרת פרויקט התחדשות עירונית נוסף שמתקדם ברחוב סמאסט בצפון הישן, נהרס מבנה ישן בן שלוש קומות הכולל 14 דירות בלבד, ובמקומו נבנה כעת בניין בן 7 קומות שיכלול 29 דירות חדשות. הפרויקט, שמנוהל על ידי חברת "ישפה", מציג חזון מגורים חדש בתל אביב על ידי מיקסום פוטנציאל המגורים באזורים ותיקים ואטרקטיביים בעיר.

"פלטפורמה עירונית" נבחרו כאדריכלים המובילים של הפרויקט, כאשר הדגש מושם על שילוב המבנה החדש בסביבה האורבנית ותוך שמירה על ייחודיות הצפון הישן. מטרת הפרויקט היא לאפשר נוחות ואיכות מגורים באזור מבוקש, המשלב קרבה לאזורים המסחריים, תרבותיים, ותחבורתיים בעיר.

פרויקט פינוי-בינוי רחב היקף בשכונת נווה שרת

פרויקט נוסף וגדול אף יותר הוא במתחם "קהילת קליבלנד" בשכונת נווה שרת. התוכנית, שהוכנה על ידי קבוצות תדהר וקבוצת גבאי, כוללת פינוי תשעה מבני מגורים ישנים בעלי 242 דירות, ובניית 547 יחידות דיור חדשות במקומם. עם שטח של כ-20 דונם, התוכנית כוללת שישה מבני מגורים מודרניים, אשר ייבנו לצד שטחי מסחר ותעסוקה, ובכך יתרמו להתחדשות הכלכלית והקהילתית של השכונה.

תוספת משמעותית לפרויקט היא הקצאת 15% מהדירות בפרויקט – 82 דירות – להשכרה במחיר מופחת לתקופה של 25 שנה. במסגרת זו, דיירים חדשים ייהנו מדמי שכירות נמוכים בכ-40% ממחיר השוק החופשי, מה שמסייע ביצירת דיור בהישג יד עבור תושבים בעיר המתמודדת עם עליות המחירים בשוק הדיור.

"ההתחדשות העירונית הכרחית להעצמת הערים ולשיפור איכות החיים"

עו"ד אורלי מנדלסון, בעלת פירמת עורכי דין המתמחה בענייני נדל"ן ורשויות מקומיות, המלווה פרויקטים מסוג זה, מדגישה את הצורך בתהליכי התחדשות עירונית בתל אביב ובערים אחרות בארץ. "במיוחד בערים צפופות כמו תל אביב, תהליכי פינוי-בינוי הם הכרחיים," מציינת מנדלסון. "הם לא רק פותרים מצוקת דיור אלא גם מחזקים את הכלכלה המקומית, משדרגים את תשתיות התחבורה והמרחבים הציבוריים ומאפשרים נגישות לאוכלוסיות מגוונות".

לדבריה של מנדלסון, התחדשות עירונית אינה רק מתן מענה למצוקת הדיור אלא גם אפשרות לשדרג את פני העיר ואת איכות חיי התושבים. "בדיוק כמו בתל אביב, יש ערים רבות בישראל שיכולות להפיק תועלת מיישום פרויקטים כאלה. ההתחדשות תורמת לשיפור הביטחון והנגישות באזורים עירוניים ולחיזוק הכלכלה המקומית – כשלרוב היא גם מעוררת עניין בקרב יזמים, שיפוץ המבנים מעלה את ערך הנכסים ומחזק את קשרי הקהילה".

The post התקדמות בשני מיזמי התחדשות עירונית בתל אביב appeared first on חדשות תל אביב.

The post התקדמות בשני מיזמי התחדשות עירונית בתל אביב appeared first on חדשות תל אביב.

דרישה לשמירה על המרחב האקדמי נטול נשק

קבוצת סטודנטים ערבים מאוניברסיטת תל אביב דורשת להפסיק את נשיאת הנשק הארוך בשטח הקמפוס, במיוחד לאור תוכנית 'ארז' שהושקה השנה. במסגרת התוכנית, כ-80 חיילים המיועדים לקצונה לומדים באוניברסיטה, כשהם נושאים נשק במסגרת לימודיהם. הסטודנטים המתנגדים טוענים כי נשיאת נשק ארוך בקמפוס יוצרת תחושה של מיליטריזציה במרחב האקדמי.

בהצהרה שהוציאו כתבו הסטודנטים: "הקמפוס הוא הבית של כולנו… ולא נסכים לפגיעה במרחב הבטוח של האוניברסיטה". הם הוסיפו כי בכוונתם לפנות להנהלת האוניברסיטה כדי לוודא שהדרישה תכובד, והם מדגישים את רצונם לשמור על הקמפוס כמקום שבו לא תתקיים נוכחות צבאית ברורה.

בצלמו בתגובה: "נשק מציל חיים"

שי גליק, מנכ"ל ארגון 'בצלמו', הגיב בחריפות לדרישה ואמר כי "נשק מציל חיים" וכי מדובר בדרישה "חצופה ומקוממת". לדבריו, לכל חייל ואזרח יש זכות להסתובב עם נשק בכל מקום ציבורי, כולל באוניברסיטה. גליק קרא להנהלת אוניברסיטת תל אביב להבהיר באופן חד-משמעי שחיילים יוכלו להסתובב בקמפוס עם נשק ומדים, בהתאם לזכותם הבסיסית.

מאוניברסיטת תל אביב טרם נמסרה תגובה רשמית בנושא, אך נראה שהמחלוקת בין הסטודנטים הערבים לבין התומכים בזכות החיילים לנשיאת נשק בקמפוס ממשיכה לעורר הדים ולהשפיע על האווירה במוסד.

The post סטודנטים ערבים: לאסור נשיאת נשק ארוך בקמפוס אוניברסיטת תל אביב appeared first on חדשות תל אביב.

The post סטודנטים ערבים: לאסור נשיאת נשק ארוך בקמפוס אוניברסיטת תל אביב appeared first on חדשות תל אביב.

הקנס הנוכחי על רכיבה ללא לוחית זיהוי עומד על 100 שקלים, אך מתוכנן לעלות בהדרגה – לסכום של 500 שקלים בספטמבר 2025, ולאחר מכן ל-750 שקלים שנה לאחר מכן. התקווה היא כי הקנסות המוגדלים והרחבת סמכויות האכיפה לפקחים יתרמו להרתעת הרוכבים ולשיפור הסדר במרחב הציבורי.

The post אושר בכנסת: פקחים עירוניים יוכלו לתת דו"חות לרוכבי אופניים וקורקינטים ללא לוחית רישוי appeared first on חדשות תל אביב.

The post אושר בכנסת: פקחים עירוניים יוכלו לתת דו"חות לרוכבי אופניים וקורקינטים ללא לוחית רישוי appeared first on חדשות תל אביב.

אביה של ברנשטיין, איגור, שעובד בחברת "אלביט", טען בדיון כי בתו פעלה תחת כפייה והנחיות שקיבלה מבן זוגה ויקטורסון. "אני בטוח במאה אחוז שהיא לא אשמה; היא עשתה את מה שדרש ממנה," אמר. לדבריו, המקרה השפיע עליו קשות ופוגע בתפקודו היומיומי. "ידעתי שהבת שלי לא תעשה דברים כאלה," הוסיף אביה.

במהלך הדיון, הורו השופטים לסנגוריה הציבורית לייצג את ברנשטיין, זאת לאחר שהמשפחה לא הצליחה לגייס עבורה עורך דין. נאפשר לאביה ולאחותה לשוחח עמה באמצעות וידאו, שכן היא מוחזקת במעצר בבית הכלא קישון.

כתב האישום המפורט מתאר כיצד ויקטורסון וברנשטיין יצרו קשר עם סוכן זר דרך אפליקציית הטלגרם, שבאמצעותה קיבלו משימות שונות שנועדו לפגוע בביטחון המדינה, בתמורה לתשלום במטבעות דיגיטליים. בין המשימות שביצעו, צוינה השחתת מקרקעין באמצעות ריסוס גרפיטי, הפצת פלאיירים עם מסרים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצתת רכבים, ואף ניסיון לבניית מטען חבלה מאולתר.

על פי כתב האישום, ויקטורסון אף קנה כלי נשק כחלק מתכנון לביצוע רצח באמצעות מטען חבלה. השניים קיבלו תשלומים בעבור כל פעולה, כולל 20 דולר על ריסוסי גרפיטי ו־1,450 דולר עבור הצתת רכבים בפארק הירקון. בנוסף, ניתנה להם מקדמה של 2,850 דולרים לתכנון הצתות עתידיות.

The post פרשת "המרגלים מרמת גן": בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בכתב האישום החמור appeared first on חדשות תל אביב.

The post פרשת "המרגלים מרמת גן": בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בכתב האישום החמור appeared first on חדשות תל אביב.

לדבריו של שפירא, הפרויקט הלאומי של המטרו הוא קריטי לצמצום המרחקים ולקירוב הפריפריה לתל אביב, אך הקפאתו בשל היעדר החלטה פוגעת בקידומו. “אין אדם במדינת ישראל שלא מבין את החשיבות הלאומית של המטרו”, הוא אומר, “אבל הבעיה היא שדווקא מי שצריך לקבל את ההחלטה, כלומר שרת התחבורה, נמצא בעמדת התנגדות”.

בנייה מאסיבית בצפון תל אביב והתחדשות עירונית בשכונת התקווה

שפירא התייחס גם לתוכניות הבנייה הגדולות בצפון תל אביב, המיועדות להוסיף 32 אלף דירות חדשות בגוש הגדול ובשדה דב. הפרויקט יכלול פארק חוף ים, מרכזים קהילתיים, קאנטרי ורכבת קלה. שפירא הדגיש את השפעת הפרויקט על העיר כולה, וציין שמדובר בהקמת עיר חדשה לכל דבר.

בנוסף, הוועדה עוסקת בשיקום שכונת התקווה באמצעות תוכניות לאיחוד וחלוקת מגרשים, שמטרתן לאפשר לתושבי האזור לקחת משכנתאות ולהביא להתפתחות האזור. שפירא הודה שהתחדשות עירונית בשכונה תהיה מוגבלת בשל מבנים נמוכים, אך ציין שהשיפור במצב הקרקע יביא לעליית ערך הנכסים במקום.

דיור בר השגה ותחזוקת התשתיות העירוניות

במהלך הראיון התייחס שפירא גם לתחום הדיור בר ההשגה, נושא שהוא רואה בו יעד חשוב. בעיר קיימות כיום כ-800 דירות בתוכניות שאושרו, וכ-2,000 דירות נוספות נמצאות בשלבי אישור. למרות שהיעד להשלמת 10,000 דירות בנות השגה עומד לעוד עשור, שפירא אופטימי לגבי ההתקדמות.

לגבי הביקורת על היטלי ההשבחה, שפירא דוחה אותה, וטוען שהם משרתים את התושבים על ידי השקעה בגני ילדים, תשתיות ציבוריות ופרויקטים עירוניים נוספים. לדבריו, ההיטלים נחוצים לאיזון כלכלי בין פיתוח חדש לתשתיות קיימות.

המטרו – תקוע, אך תל אביב ממשיכה לתמוך בפרויקט

למרות המורכבות הפוליטית סביב קידום המטרו, שפירא מבהיר שתל אביב ממשיכה להטמיע את התוכנית במסגרת תכנון העיר. “הבעיה היא לא בעירייה”, הוא אומר, “אלא בהעדר תמיכה ממלכתית שתקדם את הפרויקט”.

סיום תקופת תמ”א 38 בתל אביב

שפירא מסביר כי תל אביב, שבה בוצעו כ-30% מפרויקטי תמ”א 38 בארץ, כבר מוכנה להחליף את התוכנית בתוכניות התחדשות עירונית אחרות, כגון תוכנית הרבעים. עם זאת, הוא מדגיש את החשיבות בהמשכת ההליכים למי שכבר התחיל בתהליך במסגרת תמ”א 38, והזכיר שהעירייה מאפשרת למי שיש לו תיק מידע בתוקף להמשיך בהליכים עד סוף השנה.

בסיום הראיון הבהיר שפירא כי הוא גאה בתל אביב ובעשייה הציבורית שהוא מוביל בה, וציין את האתגרים הכלכליים הניצבים בפני העירייה בעקבות ירידה חדה בהכנסות, לצד המשך השקעה בפרויקטים גדולים בעיר. “אני מאוהב בעיר הזו ובאנשים שלה”, הוא מסכם, “ומתפלל שגם ילדיי יזכו לגור כאן כי לא זול לגור בעיר הזאת”.

The post יו”ר ועדת התכנון והבנייה בתל אביב: “לא זול לגור בעיר הזאת” appeared first on חדשות תל אביב.

The post יו”ר ועדת התכנון והבנייה בתל אביב: “לא זול לגור בעיר הזאת” appeared first on חדשות תל אביב.

על פי הדיווח באתר מגדילים, המקרה החל בתחילת שנות ה-90, כאשר אברהם שולי, בעלי אולם האירועים "רסיטל" ברחוב מנחם בגין 156 בתל אביב, נדרש לשלם לעירייה כופר חניה כחלופה להקמת מקומות חניה עבור האולם. הסכום ששולם עמד על 273,856 ש"ח, אך העירייה לא עמדה בהתחייבותה לבנות חניון ציבורי בכספי הכופר, כפי שנדרש לפי תקנות התכנון והבניה. בשנת 2004 נכנסו לתוקף תקנות חדשות שקבעו כי על העירייה לבנות את החניון במרחק של עד 350 מטרים בתוך עשר שנים, אך גם לאחר תיקון התקנות החניון לא הוקם.

בשנת 2020 פנה שולי לעיריית תל אביב לבירור מה עלה בגורל החניון שכספיו מימנו, אך נענה כי החניון לא הוקם וכי לא ניתן להחזיר את הסכום בשל התיישנות התביעה. בעקבות התשובה, הגיש שולי תביעה לבית משפט השלום בתל אביב להשבת כופר החניה, שהוערך לסכום של מעל 2 מיליון ש"ח, אך התביעה נדחתה. בית המשפט קבע כי התביעה הוגשה בהתיישנות ניכרת, משום שעל היזם היה לפעול לכל המאוחר שבע שנים ממועד פרסום התקנות המתוקנות בשנת 2004.

שולי ערער לבית המשפט המחוזי, אך גם שם נדחה הערעור. השופטים, בראשות עינת רביד, ציינו כי התביעה התיישנה בשנת 2011 וכי שולי לא נקט בפעולה מתאימה בזמן. עוד ציינו השופטים כי למרות הביקורת כלפי העירייה, אין חובה חוקית לעדכן אזרחים על אי הקמת חניון או על האפשרות להשיב להם את הכסף.

מטעמו של עורך דינו של שולי, ארז תן-עמי, נמסר למגדילים: "אנו מצטערים על דחיית התביעה, אך סבורים כי יש לפרש את התקנות בצורה שתאפשר להגן על זכויות היזמים. מדובר בבעיה רחבה הנוגעת לציבור רחב ששילם כופר חניה ולא זכה לחניון כנדרש".

The post יזם תבע את עיריית תל אביב להחזרת כופר חניה – אך התביעה נדחתה בשל התיישנות appeared first on חדשות תל אביב.

The post יזם תבע את עיריית תל אביב להחזרת כופר חניה – אך התביעה נדחתה בשל התיישנות appeared first on חדשות תל אביב.

ובמה דברים אמורים? כדי לקבל את אותן הזכויות שזוגות נשואים מקבלים אוטומטית (הנחה בארנונה, למשל), נדרשים זוגות ידועים בציבור להוכיח את הסטטוס שלהם בפני רשויות המדינה, אך בכל פעם הם נתקלים בביורוקרטיה קשה. הפסיקה שהתקבלה לאחרונה בבית המשפט העליון לא הולכת להקל עליהם, אלא בדיוק להיפך.

בית המשפט העליון פסק, כי בני זוג שהתגוררו ביחד במשך שנה וחצי, היו מאורסים ועמדו להינשא, אינם נחשבים לידועים בציבור, ולפיכך הגבר אינו זכאי לקבל את כספי קצבת התלויים מהביטוח בעקבות מות האישה בתאונת דרכים.

בית המשפט קבע בפסק דינו, כי האירוסים כשלעצמם אינם מקנים לבני הזוג מעמד של ידועים בציבור, וכי מעמד זה יוקנה להם רק בשלב שבו הם יחליטו לשאת על עצמם את ההשלכות המשפטיות הנובעות מחיי הנישואים. הגבר, כך על פי פסק הדין, אינו נחשב לבן זוגה של המנוחה לצורך קבלת הקצבה מהביטוח.

פסיקה זו של בית המשפט העליון צמצמה עוד יותר את ההגדרה של המושג "ידועים בציבור", והתווספה לרשימה של פסקי דין נוספים, המערימים בפני הזוגות הללו לא מעט קשיים, וזאת רק משום שאינם רוצים להתחתן.

ידועים בציבור הוא מוסד שהתפתח בישראל עבור זוגות שאינם מעוניינים להינשא או אינם יכולים להינשא כדת משה וישראל. למשל, פסולי חיתון (כהן וגרושה וכו') או זוגות חד מיניים.

חוק יחסי הממון, שמסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג נשואים, אינו חל על זוגות ידועים בציבור. על פי הפסיקה, גם אם הוכח קשר זוגי וקיימת חזקת השיתוף, במקרה של פרידה יידרשו בני הזוג להוכיח, כי הם אכן התכוונו לכך ואכן ניהלו חיי שיתוף.

המצב, אם כן, כיום הוא שאין חוק שעניינו ידועים בציבור ואין הגדרה ברורה למושג "ידועים בציבור", ומי שעיצבו את הכללים בתחום הם בתי המשפט. בסוגיות שנויות במחלוקת, המגיעות לפתחם של בתי המשפט, נדרשים השופטים להכריע האם אכן כוונת בני הזוג הייתה לנהל מערכת יחסים זוגית, בעלת השלכות משפטיות, כבני זוג נשואים, עם זכויות וחובות, או לא.

המצב הנוכחי יוצר, כאמור, אצל הזוגות הללו קשיים רבים, והם מוצאים את עצמם לא אחת מול שוקת שבורה, כשהם נדרשים להוכיח את המעמד שלהם בצמתים שונים בחייהם אל מול הרשויות השונות (מס ההכנסה, הגירה לחו"ל, קבלת קצבת שאירים במקרה של פטירה של אחד מבני הזוג, ועוד). לפעמים אף נוצר מצב שרשות אחת מכירה בהם, ורשות אחרת לא.

אז מה הפתרון?

הפתרון הוא לפנות לעו"ד המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה ולהכין הסכם חיים משותפים. בהסכם תצהירו שאתם ידועים בציבור ותפרטו מהו רצונכם באשר לרכושכם כאשר אחד מכם יילך לעולמו. מומלץ (לא חובה) להביא את ההסכם לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה, כדי שייתן לו תוקף משפטי נוסף וגושפנקא לרצונותיכם.

הכותבת היא ליבנת גבסי, עורכת דין ומגשרת, העוסקת בתחום דיני המשפחה והירושה, בעלת משרד עורכי דין בתל אביב. בעלת תואר ראשון (LL.B) ותואר שני (LL.M) במשפטים, ואשר מוסמכת עפ"י משרד המשפטים והאפוטרופוס הכללי לערוך ייפוי כוח מתמשך.

The post בישראל 2024 זה לא כל כך פשוט להיות "ידועים בציבור" appeared first on חדשות תל אביב.

The post בישראל 2024 זה לא כל כך פשוט להיות "ידועים בציבור" appeared first on חדשות תל אביב.