החשיבות הרבה של הנכסים הדיגיטליים וערכם שלא יסולא בפז קיבלו משנה תוקף בעקבות אירועי הזוועה של 7 באוקטובר, שבהם קיפחו את חייהם מאות צעירים, שבאופן טבעי הותירו אחריהם נכסים דיגיטליים. עבור המשפחות השכולות, שאיבדו את יקיריהן, הנכסים הדיגיטליים האלה הם בעלי משמעות רגשית ונפשית כה עצומה, שלא ניתן לאמוד אותה בכסף.

בתחילת אפריל החלה ועדת החוקה של הכנסת להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק הירושה (תיקון – הורשת זכויות דיגיטליות), התשפ"ד-2024, שיזם מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ ארז מלול מש"ס. הצעת החוק נועדה לחייב את הפלטפורמות הדיגיטליות, בהן הרשתות החברתיות השונות, גוגל ועוד, לקבוע מדיניות שתאפשר לאדם בעודו בחיים, לקבוע מי יוכל לקבל גישה לאחר מותו למידע הדיגיטלי בחשבונותיו, מבלי לפנות לערכאות משפטיות.

מלול אמר בפתח אותו הדיון: "אני מודה לבורא עולם על שנתן לנו את הזכות להוביל את הנושא הזה, במיוחד לאחר 7 באוקטובר, שבו קיפחו את חייהם כל כך הרבה נרצחים, שמרכז חייהם היה במדיה ובדיגיטל. יש לדון בכובד ראש בהצעה התקדימית, ולדאוג, שמצד אחד, הזיכרונות הדיגיטליים לא יימחקו לטובת המשפחות השכולות, שכן הנכסים הדיגיטליים הללו מהווים עבורם נחמה, ומצד שני, לדאוג לזכויות הפרט השמורות לאדם גם לאחר מותו ולאזן בין האינטרסים הללו".

האפוטרופוס הכללי, עו"ד בן ציון פייגלסון, עדכן באותו הדיון, כי לרשם הירושות הוגשו יותר מ-1,200 בקשות של קרוביהם של נרצחי המסיבות והעוטף וחללי צה"ל, שמחפשים אחר כל שביב מידע באשר למה שקרה ברגע האחרון של חיי יקיריהם.

הצעת החוק מבקשת, אם כן, לתת מענה ראשוני לסוגיה כבדת משקל, שהתעוררה בצורה טראגית לאחר 7 באוקטובר, אבל היא כמובן רחבה יותר: מה עושים עם הנכסים והזיכרונות הדיגיטליים של מי שנפטר?

תחילה נסביר מה הם "נכסים דיגיטליים"

נכס דיגיטלי יכול להיות כל דבר שקשור למדיה הדיגיטלית: חשבונות ברשתות החברתיות השונות, חשבונות דואר אלקטרוני, חשבונות בנקאיים מקוונים, ארנקי מטבעות קריפטוגרפיים, תמונות וסרטוני וידאו, יומני רשת (בלוגים), אחסון ענן, פטנטים, אתרי אינטרנט ועוד.

המונח "עיזבון דיגיטלי" שנוי במחלוקת, שכן הוא מניח מראש שמדובר בקניין בר הורשה, בעוד שחלק משמעותי מהנכס הדיגיטלי אינו בעל אופי קנייני, כמו תכתובת פרטית או העדפות מוזיקליות או חשבון אינסטגרם. לכן, טעות נפוצה היא לחשוב שנכס זה אינו רכוש שעובר בירושה.

נכון להיום, עד שהצעת החוק תעבור, בישראל אין חוק ספציפי העוסק בירושה דיגיטלית, אבל עם זאת, החוק הישראלי בהחלט מכיר בכך שנכסים דיגיטליים הם רכוש העובר בירושה, וניתן להעבירם ליורשים בהתאם לדיני הירושה. עם זאת, ללא תכנון ירושה דיגיטלי נכון, נכסים אלה יכולים ללכת לאיבוד לנצח או להיחשף לגורמים לא מורשים.

טעות נפוצה נוספת היא לחשוב שאין צורך בתכנון ירושה דיגיטלי, כי הוא נחוץ רק לעשירים. זוהי תפיסה שגויה מהיסוד, שכן, בעידן הנוכחי, כמעט לכל אדם יש נכס דיגיטלי אחד או יותר, ואם רוצה להבטיח את שרידותו גם לאחר מותו על ידי העברתו ליורשיו, עליו לתכנן זאת בקפידה באמצעות עורך דין.

הבעייתיות של הנכסים הדיגיטליים היא, כאמור, בכך שהם אינם חומריים ומוחשיים, והעברתם ליורשים כחלק מחלוקת עיזבון רגילה אינה פשוטה כמו למסור מסמכים או מפתח. לכן, צריך לתכנן את התהליך מראש ולוודא שליורשים תהיה זכות גישה לנכסים הדיגיטליים ושימוש בהם לאחר מות בעליהם.

דוגמה טובה לנחיצותו וחשיבותו של תכנון ירושה היא המטבעות הקריפטוגרפיים הנשמרים בארנק הדיגיטלי. הארנק מוצפן בצורות שונות, והסיסמה לארנק היא המפתח שלו. אם אבד המפתח (הסיסמה), אבדה גם הגישה לארנק הדיגיטלי והוא אינו ניתנת לפריצה (לפחות לא היום). מהמצב הזה, שבו נכסים אלה עלולים לרדת לטמיון ולא להגיע ליורשים לעולם, ניתן להימנע על ידי התייחסות מראש בתכנון הירושה.

יש לשים לב, כי, נכון להיום, בהיעדר חקיקה ייעודית, הגישה למידע דיגיטלי שנותר אחרי מות האדם כפופה לחוזה שבין המשתמשים לבין ספק השירות (אפל, פייסבוק, גוגל ודומיהם). זה גם המצב המשפטי ברוב מדינות העולם, למעט ארצות הברית, שבה יש הסדרה מפורטת יותר, ולמעט מספר מדינות באירופה, שהאריכו את הגנת הפרטיות גם אחרי מות האדם.

צריך לזכור גם, כי לעיתים הרשתות החברתיות (פייסבוק, טוויטר וכד') מוחקות את חשבונות הנפטר, עקב חוסר פעילות, אלא אם כן קרובי הנפטר משתלטים על החשבונות המקוונים, בין אם בצורה חוקית ובין אם לאו.

ההמלצה שלי: דאגו לנכסים הדיגיטליים שלכם בצוואתכם, ועשו זאת רק מול עורך דין המתמחה בדיני משפחה וירושה. עורך דין, שדיני ירושה הם תחום עיסוקו, יסביר לכם את הסוגיה על כל היבטיה, ויידע לשלב את הנכסים הדיגיטליים שלכם בצוואתכם תוך מתן הנחיות והוראות מפורשות בנוגע למה שייעשה בהם לאחר מותכם.

הכותבת היא ליבנת גבסי עורכת דין ומגשרת המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה, בעלת משרד עורכי דין בתל אביב. בעלת תואר ראשון (LL.B) ותואר שני (LL.M) במשפטים, המוסמכת על פי משרד המשפטים והאפוטרופוס הכללי לערוך ייפוי כוח מתמשך.

The post אירועי הזוועה של 7 באוקטובר רק חידדו את השאלה: מה עושים עם נכס דיגיטלי של נפטר? appeared first on חדשות תל אביב.

The post אירועי הזוועה של 7 באוקטובר רק חידדו את השאלה: מה עושים עם נכס דיגיטלי של נפטר? appeared first on חדשות תל אביב.

אלא שהאב טען בתגובתו, כי בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", באוקטובר 2023 הוא הוצא לחל"ת, ונכון לעכשיו, אין צפי לחזרתו לעבודה. לדבריו, הוא החל לחתום אבטלה, ובנובמבר 2023 קיבל דמי אבטלה בסך של כ-6,000 שקלים. כמו כן, הוא פירט את הוצאותיו החודשיות, בהן דמי שכירות בסך 2,200 שקלים, כלכלה בסך של כ-2,000 שקלים, נסיעות ועוד, וטען כי נוכח הוצאותיו, אין באפשרותו לעמוד בסכום דמי המזונות שנקבעו. לכן, האב ביקש לקצוב את מזונות שלושת ילדיו על סך של 2,000 שקלים לחודש למשך שלושת החודשים הקרובים, זאת עד אשר ימצא מקום עבודה חדש, ואז ישובו דמי המזונות לעמוד על 3,200 שקלים לחודש.

האם, מנגד, התנגדה להפחתת דמי המזונות וביקשה להותירם על כנם. לטענתה, היא זו אשר מטפלת בקטינים, לוקחת ואוספת אותם מהמסגרות החינוכיות, ולכן שעות עבודתה מוגבלות. לדבריה, הכנסותיה החודשיות מסתכמות ב-7,404 שקלים בחודש, כשסכום זה כולל 3,100 שקלים שכר עבודה, מזונות בסך 3,200 שקלים וסיוע בשכ"ד בסך 1,104 שקלים. כמו כן, היא פירטה את הוצאותיה, בהן דמי שכירות בסך 3,200 שקלים, הוצאות אחזקת הדירה בסך 1,000 שקלים, וכ-700 שקלים עבור מעון לבת הצעירה ומועדונית לבן הנוסף.

השופטת מירב קלמפנר נבון קבעה בהחלטתה, כי היא מותירה את סכום דמי המזונות שעל האב לשלם לילדיו על 3,200 שקלים לחודש, כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה.

השופטת ציינה בהחלטתה, כי עם כל ההבנה למצבו של האב המתפרנס בימים אלה מדמי אבטלה, הרי שצורכיהם של הקטינים אינם משתנים, ולפיכך הפחתת דמי המזונות לסכום חודשי של 2,000 שקלים, ולו באופן זמני, משמעותה, כי כל אחד מהקטינים יקבל דמי מזונות חודשיים בסך של כ-666 שקלים בלבד.

לדברי השופטת: מדובר בסכום נמוך ביותר שאינו עונה על צורכי הקטינים ואף נמוך מסכום דמי המזונות המינימליים לקטין, על פי נוהלי הממונה, לפיהם אין לקצוב דמי מזונות בסכום של פחות מ-1500 שקלים לקטין (במשפחה של עד ארבעה ילדים). לכן, איני סבורה כי יש מקום להפחית את דמי המזונות, גם לא באופן זמני.

החלטה דומה התקבלה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, שדן בבקשתו של אב להפחית את דמי המזונות הזמניים שהוא משלם לבנו הקטין. האב טען, כי בשל מצב המלחמה, הוא הפסיק לעבוד כעצמאי והכנסתו נפגעה.

השופט עובד אליאס, שלא נעתר לבקשה, קבע בהחלטתו, כי מדובר בטענה שיש להוכיחה, וזאת ייעשה במסגרת דיון ההוכחות שייקבע. כמו כן, קבע השופט, כי "מדובר במצב חירום זמני. הדעת נותנת כי תינתן בהמשך תכנית פיצוי לעצמאים שנפגעו ממנו. סכום המזונות שנפסק אינו גבוה. ברי כי הקטין ממשיך לצרוך חרף מצב החירום".

בניגוד לבקשת האב: בית המשפט התיר לאם ולבת הקטינה להתגורר מחוץ לנהריה

בית המשפט לענייני משפחה בקריות דן לאחרונה בבקשת אב להורות לאם להשיב את בתם הקטינה לנהריה, מקום מגוריה, כדי שיוכל להמשיך להיפגש איתה במרכז הקשר או עם העובדת הסוציאלית.

לטענת האם, בשל המצב המתוח בצפון, האזעקות והדי הפיצוצים, היא עברה עם בתה, באישור העובדת הסוציאלית, להתגורר באופן זמני באזור השרון. לדבריה, המטפל בהדרכה ההורית אף המליץ לה לשוב לנהריה רק בתום מצב החירום הקיים היום לנוכח חרדות הקטינה עקב המצב בצפון.

לטענת האב, מאז תחילת המלחמה הוא משרת במילואים, אך חוזר מדי יום לביתו. לדבריו, כדי לפגוש את בתו, במסגרת זמני השהות שנקבעו, באזור השרון, הוא נאלץ להתנייד בתחבורה ציבורית, רכבות ואוטובוסים, דבר המקשה עליו מאד ומחסיר ממנו שעות מנוחה בימי המילואים. כמו כן, לדבריו, יש חשיבות רבה לשובה של הקטינה לגן הילדים בעיר מגוריה, נהריה, ולהמשך קיום הפגישות איתה במרכז הקשר.

האם, שמתנגדת לחזרה לנהריה, טענה, כי האב אינו רואה את טובת הקטינה. לטענתה, אין לה רכב, והאב עושה שימוש ברכב המשותף. כמו כן, לדבריה, הגן ממילא עובד שעות מצומצמות בלבד בממ"ד, ונוסף על כך ילדים רבים עזבו את האזור ואף את הארץ עקב המלחמה. האם אישרה, כי הקטינה משתתפת במפגשי זום עם הגננת והילדים.

האפוטרופסה לדין תמכה בהשבת הקטינה לנהריה וציינה, כי אין הוראת פינוי לנהריה, וכי המפגשים הקצרצרים, כפי שהתקיימו עד עתה, חסרי משמעות ופוגעים בקשר אב–בת.

בהחלטתה קבעה השופטת גילה ספרא–ברנע, כי בשלב זה היא מאשרת מעבר זמני של האם והקטינה מחוץ לנהריה. לדברי השופטת, נהריה אמנם לא פונתה, אך אין חולק כי נשמעים בה אזעקות וגם פיצוצים, הקטינה רכה בשנים ואין לה מסגרת חינוכית למעט שעתיים ביום, השופטת עוד הוסיפה ואמרה כי "באיזון השיקולים, אני קובעת כי השהות הזמנית של הקטינה בשרון, בעיר מחוץ לאזור עימות, ומפגשים קבועים ונינוחים יותר עם האב, מהווה מענה ראוי לקטינה לשלב זה של המלחמה. עמידה על השבת הקטינה לנהריה רק לצורך קיום המפגשים במרכז הקשר או עם העובדת הסוציאלית ולקראת מפגשים רחבים יותר עם האב אינה מידתית כעת, ואף קיים חשש, כי האב לא יוכל להגיע למרכז הקשר בשל שירות המילואים. גם זמינות העובדים הסוציאליים מוגבלת, לאור הידרשותם למשפחות במצוקה".

אלו רק מספר דוגמאות למקרים שפורסמו, ידוע כי קיימים עוד מקרים שמתנהלים בבתי המשפט ובתי הדין שמתפרסמים מידי פעם לפעם, וככל הנראה עוד נשמע מקרים שהמלחמה נותנת אותותיה בתחום זה.

הכותבת היא ליבנת גבסי עורכת דין ומגשרת המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה, בעלת משרד עורכי דין בתל אביב. בעלת תואר ראשון (LL.B) ותואר שני (LL.M) במשפטים, ואשר מוסמכת עפ"י משרד המשפטים והאפוטרופוס הכללי לערוך ייפוי כוח מתמשך.

The post מלחמה? בתי המשפט לא ממהרים להפחית דמי מזונות ילדים appeared first on חדשות תל אביב.

The post מלחמה? בתי המשפט לא ממהרים להפחית דמי מזונות ילדים appeared first on חדשות תל אביב.